גז"ד למורשע בסיוע לירי לעבר אדם, סחר בציוד מלחמתי וזריקת חפצים לעבר כלי תחבורה נוסע

הנאשם הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות בעבירה של סיוע לירי לעבר אדם וכן בשלוש עבירות שעניינן סחר בציוד מלחמתי ובעבירה שעניינה זריקת חפצים לעבר כלי תחבורה נוסע.

נסיבות העבירות מפורטות בהרחבה בהכרעת הדין. בקצרה אזכיר, כי באמצע שנת 2001, בהיותו כבן 14 שנים, הצטרף הנאשם לשלושה אנשים, אשר הביעו כוונתם לבצע פיגוע ירי לעבר מחסום צה"ל. חבריו של הנאשם היו חמושים בשני רובים מסוג קלצ'ניקוב. כשהגיעו לאזור המחסום, התבקשו הנאשם וחבר נוסף, להישאר במקומם על מנת להתריע מפני נוכחות כוחות צבא ואילו השניים האחרים, הלכו לבצע את פיגוע הירי לעבר המחסום. לאחר ביצוע הירי ברחו ארבעתם מהמקום.

בהקשר זה קבעתי בהכרעת דיני:

" בעניינו, עולה מחומר הראיות, כי הנאשם לא היה מיוזמי הפיגוע ומתכנניו, אלא הצטרף באקראי לחבריו, (הבוגרים ממנו בשנים מספר), שמע מהם על מטרתם והחליט להצטרף אליהם. מעדותו של הנאשם ומעדותו של ע"ת מס' 1, נראה כי חלקו של הנאשם בביצוע הפיגוע לא היה מרכזי והוא הוצב, (כנראה בשל גילו הצעיר), כתצפיתן נוסף, ביחד עם נאדר, אשר מלכתחילה יועד להיות התצפיתן בפיגוע. מכאן שעיקר תפקידו היה חיזוק ידיהם של חבריו, תפקיד, אשר אמנם היה בו כדי לתרום תרומה משמעותית לביצוע הפיגוע, אולם נראה כי זיקת הגומלין בין התרומה הפיזית לבין היסוד הנפשי בנסיבות העניין מטה את הכף לכיוון בו נכון יותר יהיה לראות בנאשם מסייע לדבר עבירה מאשר עבריין עיקרי."

בנוסף הורשע הנאשם בכך, שמהלך חודש ספטמבר 2006, קנה יחד עם חברו 400 כדורים. חברו של הנאשם מכר את הכדורים לאדם שלישי והעביר לנאשם 300 ש"ח תמורת חלקו בביצוע העסקה.

עוד הורשע הנאשם בכך, שבשתי הזדמנויות שונות בתחילת שנת 2007, קיבל לידיו את אקדחו של חברו וירה ממנו.

כן הורשע הנאשם בכך שבמהלך חודש ינואר 2007,  בסמוך למסגד אל אקצא, ביחד עם אחרים, יידה אבנים לעבר כלי רכב צבאיים. 

טיעוני הצדדים

טיעוני התביעה

התובע הדגיש, כי אף שהנאשם הורשע אך בעבירה של סיוע לירי, הרי שמחומר הראיות עולה, כי הנאשם היה מודע לתכניתם של חבריו ונטל בה חלק לא מבוטל. התובע הצביע על סוג הנשק באמצעותו בוצע הפיגוע (שני רובי סער מסוג קלצ'ניקוב) כנסיבה מחמירה לאור הסיכון הרב שנשקף מהם.

התובע הפנה ל עד"י איו"ש 2325/05, שם הורשע נאשם בעבירה של סיוע לירי, כאשר כל שעשה היה להצטרף אל חבריו, אשר יצאו לבצע פיגוע ירי וכן בעבירה של החזקת אמל"ח. התובע הדגיש כי מנסיבות גזר הדין הנ"ל עולה, כי טווח הירי שם היה גדול יותר מאשר בעניינו ואף ציין, כי שם הנאשם שם הגיע לדיון כמשוחרר. באותו מקרה הושת שם על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

כן הפנה ל עד"י איו"ש 1882/06, שם הושתו 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, על נאשם, שהורשע בעבירה של חברות בארגון אסור, בעבירה של סיוע לירי, בכך ששימש כתצפיתן בפיגוע ירי וכן בעבירה של סחר באמל"ח בגין כך שרכש ומכר כדורים. לטעמו של התובע, בענייננו עבירות הסחר באמל"ח חמורות יותר, שכן הנאשם לא סחר בכדורים בלבד, אלא אף עשה שימוש באקדח. התובע ציין כי להבדיל מהמקרה הנ"ל, בענייננו הנאשם לא היה חבר בהתאחדות בלתי מותרת, אולם לטעמו, אף אם נפחית מגזר הדין הנ"ל את רמת הענישה הראויה, (אף אם לאו דווקא הנוהגת,) בגין עבירת החברות, דהיינו, שנתיים ימים, עדיין מקיים גזר הדין הנ"ל רמת ענישה של 4 שנים בפועל בגין עבירת הסיוע לפיגוע ירי והסחר בכדורים.

בנוסף, הדגיש כי בעניינו לעבירות הסיוע לירי והסחר בכדורים נוספות אף עבירות חמורות של סחר באמל"ח, הכוללות ירי באקדחים ועבירה חמורה של השלכת אבנים לעבר כוחות צה"ל.

לטענת התובע, ממכלול העבירות בהן הורשע הנאשם ניתן ללמוד על כך שהנאשם משך שנים לא חדל מפעילות עבריינית.

לבסוף, הפנה התובע לתיקי שותפיו של הנאשם, לכאורה, לביצוע פיגוע הירי: תיק יהודה 4975/05, שם הושתו 8 שנות מאסר בפועל על מי שהורשע בשתי עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, (אחת מהן בגין אותו פיגוע ירי בגינו הורשע הנאשם) ובעבירה של חברות בחולייה צבאית של גדודי חללי אלאקצא ו תיק יהודה 3245/07, שם הושתו 46 חודשי מאסר בפועל על מי שהורשע בניסיון לגרימת מוות בכוונה, בגין אותו פיגוע ירי בו הורשע הנאשם ובגין עבירה נוספת שעניינה החזקת רובה וביצוע ירי באוויר באמצעותו.

נוכח האמור, עתר התובע להשית על הנאשם עונש חמור ומשמעותי ההולם את חומרת מעשיו ותואם את פסיקת בית המשפט הצבאי לערעורים.

טיעוני הסנגור

הסנגור הדגיש, כי עבירת הסיוע לירי הינה עבירה ישנה, משנת 2001, אשר ייתכן ובישראל הייתה כבר מתיישנת, כאשר באותו מועד היה הנאשם על סף גיל האחריות הפלילית ונגרר אחרי חבריו, המבוגרים ממנו, אליהם הצטרף מבלי שהיה שותף לתכנון הפיגוע ולביצועו בפועל. לטענתו, גם מבצעי הפיגוע לא ייחסו כל חשיבות לנוכחות הנאשם עמם ובשל גילו הצעיר התבקש לחכות להם מאחור.

הסנגור אף סבר, כי לא נשקפה סכנה ממשית מהפיגוע, שכן מדובר בירי לא אפקטיבי, אשר כוחות הביטחון כלל לא טרחו להגיב לו וספק אם שמעו אותו כלל.